יהודאי נ' המאגר בע"מ - חברה לבטוח ואח'

פסק דין

תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה – 1975 [להלן – "חוק הפיצויים"].

המחלוקת על הנזק בלבד.

רקע

1. התובע יליד 17.11.56, נפגע בתאונת דרכים מיום 23.6.05 [להלן – "התאונה"]. התאונה אירעה עת התנגש עם אופנועו ברכב צד ג', הועף למרחק של כ – 30 מטרים, נחת על גג רכב אחר וצנח לכביש, הכל כעולה מתיק משטרה ומכתב אישום שהוגש נגד התובע ובגינו, אין חולק, הודה והורשע [נ/6 ו – נ/7].

2. פגיעת התובע בתאונה הייתה רב – מערכתית: ראש, עמ"ש צווארי ומותני, גפיים תחתונות וכף יד ימין.

3. מיד לאחר התאונה אושפז למשך 10 ימים בבית החולים הלל יפה בחדרה, שם אובחנו ארבעה שברים פתוחים בשתי עצמות הפיבולה והטיביה. הוא נותח לשחזור פנימי של שוק שמאל וכן בוצעה הטרייה של פצעי השוקיים. עקב תלונות התובע על שכחה [אמנזיה רטרוגראדית], סחרחורת וטנטון נבדק על ידי רופאים בתחום נוירולוגיה וא.א.ג וקיבל טיפול תרופתי תואם [להלן – "האשפוז הראשון"].

4. לאחר מכן אושפז עוד ארבע פעמים עקב סיבוכים שונים: בין 4.8.05 ל – 5.8.05, נותח לפתיחת אבסס, ב – 22.8.05, נותח לסגירת פער שנוצר לאחר פתיחת תפרים, בין 30.11.05 ל – 4.12.05 משהוברר כי השברים לא התאחו, נותח להוצאת קיבוע ולהכנסת מסמר קיבוע נוסף, מה שהצריך קידוח עצם נוסף ולבסוף, בין 5.12.05 ל – 7.12.05, להשגחה עקב תלונות על חולשה, הקאות וסחרחורות. סה"כ אושפז התובע ל – 18 יום.

6. התובע, עו"ד עצמאי, עבר טיפולים ושהה בתקופות אי כושר [שנויות במחלוקת] עד ששב לעבודה במשרדו

המחלוקות

7. בית המשפט מינה 3 מומחים מטעמו, בתחומי אורטופדיה, א.א.ג ונוירולוגיה. הנתבעת אינה משלימה עם הקביעות בתחומי א.א.ג ונוירולוגיה.

8. המחלוקת המרכזית היא בגין ראש נזק של הפסדי השתכרות: השתכרותו של התובע עובר לתאונה, לאחריה והקשר הסיבתי, בין הפסדים, ככל שיימצאו לאחר התאונה, לבין התאונה. למחלוקת זו השלכה גם על אופן חישוב הפסדי השתכרות עתידיים של התובע.

9. כמובן שהצדדים לא נחו ולא שקטו גם באשר לראשי נזק נוספים: התובע האדיר והפריז בחישוב נזקיו והנתבעת המעיטה בהם ומזערה אותם, ושניהם התנאו בציטוטי פסיקה, בחוות דעת חשבונאיות ובחישובים חשבונאיים עמוסי פרטים.

דיון

הנכויות הרפואיות – מומחי בית המשפט

הנכות האורטופדית – פרופ' הלפרין

10. המומחה מצא בבדיקתו כי מנח ברכיו של התובע תקין, יציבותו תקינה, ללא הגבלת תנועות או דלדול שרירים וכי הוא עומד על כל רגל בנפרד ללא התמוטטות. אך הוא מצא גם כי התובע הולך בצליעה קלה, אינו מסוגל לכרוע עקב כאב בקרסול ובשוק שמאל ומגלה רגישות בקדמת ברך שמאל ובצידיה הפנימי והחיצוני. עוד מצא כי השבר בטיביה קובע והתחבר אך השבר בפיבולה לא התחבר. על כן העמיד את נכותו על 10% לפי סעיף 35 [1] ב' לתקנות הביטוח הלאומי [קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה] תשט"ז – 1956 [להלן – "התקנות"]. בגין צלקות מכערות בשוקיים, חלקן רגישות, העמיד את נכותו של התובע על 10% נוספים, לפי סעיף 75 [1] ב' לתקנות.

10. המומחה שלל הגבלה בתנועות קרסול, שורש כף יד ותנועות עמ"ש, אך המליץ לאור תלונות על נימול להפנות את התובע לנוירולוג.

11. כמו כן קבע לתובע נכות זמנית מלאה לתקופה של 11 חודשים, מתאונה ביום 23.6.05 ועד 20.5.06 ולאחר מכן נכות זמנית בשיעור של 50% ל – 3 חודשים נוספים.

12. לדעת המומחה יתכן ומצבו של התובע ישתפר ויתכן כי יוותר ללא שינוי. לדעתו, לאור עיסוקו של התובע – אין לנכויות השלכות תפקודיות.